יום ראשון, 27 באפריל 2008

פוסט בשחור לבן [שכחתי את הכבל USB]

אז מה ככה?
מסתבר שהאי הצפוני די גרם לחריקת בלמים בכל הקשור למוטיבצית הטיול שלי (בטח הסקתם זאת מהפוסטים הקודמים).
היה ניסיון אחרון לאפשר לו קאמבק מרעיש, אך מה שהוא עולל לטונגרירו, לא האמנתי שאפשר להיות עד כדי כך שפל. לעג לרש!
אז מכיוון שמזג האוויר לא מרנין, וכמות המטיילים הולכת ומתמעטת, החלו להסתנן להן מחשבות כפירה בארצות הניכר והגעה מוקדמת הביתה לחגיגות יום העצמות ויום הולדתי.
אל דאגה (או שמחה) - עד כה המחשבות הינן מחשבות בלבד.
חניתי לי לפני כשבוע באיזה באקפאקר נחמד, ועדיין לא התעורר הרצון להמשיך הלאה.
אני עובד פה פחות או יותר בתור חדרנית (אפילו יש סוכריות על הכרית), ומקבל לינה ויחס חם חינם.
הבעלים והחברים לניעור המצעים ושאיבת האבק אחלה בחלה (למרות היותם גרמנים, כמו כל מי שנמצא בניו זילנד... במידה ושכחתי לציין עד כה, יש כאן בערך 90 אחוז גרמנים, 7 אחוז ישראלים, ועוד כמה מקומיים).
ממש נחמד פה, שעות עבודה גמישות (כמו בצבא, רק שעתיים ביום), כל הזמן מתחלפים אנשים ואווירה חמימה ומרנינה.
מתישהו אצטרך לנטוש את הקן, ולעבור לקן אחר דמוי חווה היפית, ומשם למסע ייסורים של מכירת רכב, סידורים לקראת נטישה, והמעבר הגדול לאוסטרליה (שם אחבור לאחותי, ולדודו?!).
אז סביר שאם לא תראו אותי בת"א בשבוע-שבועיים הקרובים, כנראה שממשיך לי בנדודי עוד זמן מה :)
שני דברימים נוספים:
1. עשיתי צניחה חופשית! היה מדהים! אחד הדברים היותר מוצלחים שעשיתי בטיול ובחיי! מומלץ בחום לכולכם! ("עשיתי צניחה חופשית" נשמע די מטופש, אבל לאחר בהיה ממושכת לא עלה בראשי נוסח עדיף).
2. היה עוד משו. לא זוכר מה. סביר שאזכר עוד מס' דקות, אחרי שכבר אפיץ :)
רק בשמחות,
אני

יום רביעי, 16 באפריל 2008

בעוד שלושה ימים השמש תאיר!

אז בקצרה:
קודם כל - סרטון שליקת הצדפה: http://www.youtube.com/watch?v=lQdVCIzFGzg
חוצמזה:

1. ניסיתי לגבות את ה DVD שמכיל את כל התמונות (וסרטונים) מכמעט 4 חודשי הטיול, אך נראה שבמקום לגבות שלחתי את מה שקיים השאולה. הכול כבר מזמן נמחק מהמצלמה עצמה... די מבאס. אני שונא מחשבים. יותר מדי זמן פנוי. אני שונא מחשבים. מקווה שאצליח להציל משהו.

2. מצאתי קן נמלים באוטו. עם ביצים והכול. חדרו לרוב המקומות. נראה שיהיה תקין.

3. נראה שכבר זמן מה נוסע עימי עכבר. יש סיכוי שעוד מהאי הדרומי. עד כה לא הוחלט מה לעשות בנידון, אך הוא גורם נזקים מרשימים, אף יותר מאלה של הנמלים.

4. הקקטוס נמסר. כן, טייל איתי עד כה קקטוס באוטו. נקנה לכבוד המומולדת של האוטו. נדקרתי פעם אחת יותר מדי, והבית החדש שלו באמת ממש נחמד. אחלה מקום שבעולם. האצטרובל עדיין באוטו.

5. הסדק בשמשה הקדמית הולך ותופח. אין דרך לעצור אותו. נאלץ לקנות שמשה חדשה.

6. האוטו באופן כללי מתנהג די מוזר. מקווה שהעכבר לא כרסם איזה חוט או שניים במקומות קריטיים.

7. היום ניסינו לטפס על ההר הזה שיש שמועה שהוא כאן, ואף ראינו אותו למס' דקות, אך אז פרץ גשם שוטף. בעיקר נרטבנו.

8. במוצ"ש הסדר, ויש כמובן חגיגה גדולה. עדיין לא החלטתי אם מעדיף לנכוח בה או להיות באמצע טרק.

9. בכל מקרה, בשבת בבוקר השמש תאיר, תתחיל שנה (יהודית חדשה) ואז בתקווה, הדברים ישובו למסלולם השמח והטוב לבב.

המצב לא כזה רע כמו שנשמע :) רק מס' דברימים אקראיים, תמוהים למדי, שהגיעו יחדיו. ועדיין לא ממש עיכלתי את אובדן התמונות, קרה רק לפני מס' דקות.

רק רציתי שוב לכתוב מס'.

עד כאן שיטפון הפוסטים. כעת לבטח תהיה דממה קצרה.
אז המון המון המון חג שמח לכולכם באשר אתם נמצאים,

רק שמחה ואושר,

מתגעגע המון המון,

ארז

יום שני, 14 באפריל 2008

גשם גשם משמיים...

הטיול באי הצפוני נפתח בתנופה רבה, אשר התלוותה בחריקת בלמים מיד לאחר מכן.

לאחר מס' לילות בבאקפאקרים נטושים להפליא (מתחיל להזכיר את הטיול החוויתי אך בודד משהו שנה שעברה בארה"ב), נפתחו ארובות השמיים, ואין להן כוונה להיסגר בקרוב.
זהו לא רק חוסר מזל שלי היות וכל האי גשום, ועל כן גם אין לאן לברוח.

אך אל דאגה - יש כאן ספריה ובתוכה - אינטרנט חינם! כן, כן! משמע אוכל להציף אתכם בימים הקרובים, היות ואין לי שום כלום טוב יותר לעשות (אתמול סיימתי לקרוא ספר אחרון).
אתמול והיום בבוקר החלו להן מחשבות הכפירה והנטישה, אך כעת שוב מצב רוח טוב.

בכל מקרה, בכדי לפצות, וגם אין הרבה מה לומר גם כך, רק המון המון תמונות ללא הרבה (למעשה אין בכלל) מילים.
רק לפני כן, הבעת תודה ומקום של כבוד למגיבים היחידים והמתמידים:

----------------------------------------------------------------------------

שלום לך אח יקר.
שוב נהניתי רבות מהפוסט שפירסמת, בבואי להגיב שמתי לב לפתע שתגובותי הן כמעט היחידות לפרסומים שלך.
אך אל תירא! לא אתן לזה להפחידני ולהחלישני, תגובותיי מתחזקות ומתעצמות לנוכח היותן בודדות במערכה.
ואסיים במעט שירה ע"מ ליצוק נופך אומנותי בתגובה זו:
"היי ג'ו, לאן אתה הולך עם האקדח הזה בידך?"
יום נעים והמשך צפייה מהנה,

אח גדול
----------------------------------------------------------------------------

ארז יקר,

הפרות האלה אכן נראות זועמות!

חשוב שתדע, אל קאעידה מאמן לאחרונה פרות והן מצידן בעלות מוטיבציה לנקום את סבלן של חברותיהן מהמושבים.

גור לך!

התמונות שלך... אין, אין מקומות כאלה באמת.
המשך להפיץ ניחוחות חופש ויופי.
שמרלינג
----------------------------------------------------------------------------

מוזמנים לבחור את התמונה המועדפת עליכם, פרסים ישלחו לזוכים.

כמו כן, אם מישהו מכיר מקום טוב לעשות את הסדר איפשהו כאן בסביבה, אשמח לשמוע.

עד כאן,

אני

יום ראשון, 13 באפריל 2008

היו אמורות להיות רק מילים...

לאחר זמן רב בו פגשתי אינטרנטים איטיים להחריד והגעתי לתובנה מרשימה שמחיר האינטרנט הינו ביחס הפוך לקצב, הוחלט להפיץ פוסט מילולי בלבד. כן, כן - ללא תמונות.

היה ברור לי שרובכם תוותרו על התענוג, אך אמרתי שיש מס' קוראים אדוקים שאסור לאכזב. ואכן אכזבה לא הייתה צפויה היות ופנינה נדירה יצאה תחת ידיי (למעשה לא, אך לעולם לא תדעו).

רצה הטבע, והפוסט התיאטרלי, המרגש ונוגה אבד בתהום הנשיה.

בינתיים מצאתי עצמי במקום בו האינטרנט מהיר לו, ועל כן גם לא כזה יקר.

היתרון מבחינתכם - הרבה פחות טקסט, הרבה יותר תמונות (למרות שישנן כמה שתקועות באיזה די וי די או מצלמה של מישהו אחר. תסתפקו במה שיש).
החיסרון מבחינתכם - לא באמת קיים :)

זהו, לתמונות.

לאחר שהיה נראה שהגרמניה המובטחת הבריזה, היא מצאה את דרכה, ובתור בונוס - גרמניה נוספת.

נסענו לגולדן ביי - חופים מדהימים, דיונות מרנינות, גורי כלבי ים מבצעים סלטות בשלוליות, אחלה בחלה שבעולם :)

ניסינו רכיבה על סוסים, אם כבר לרכב אז בשפיץ של האי הדרומי. בעיקר כאב בתחת, אבל היו כמה רגעים של דהירה דהירה. התקף הלב נמנע בשניה האחרונה.

עשינו טרק זולה, אייבל טזמן שמו. חופים, ים, קצת קיאקים, קצת שוחים, הולכים יחפים.

נסענו לבאקפקר בקצה השני של העולם, רחוק מכל מקום, תקוע במקום יפהפה עם ג'קוזי על חוף הים. לקחנו סירה, קצת חתרנו, קצת דגנו (למזלנו נכח גרמני שביצע את המתות החסד).

הרגשה מעניינת לאכול בערב את הדג ששעה קודם העלית בחכתך. אך לא מעניינת כמו ההרגשה לאחר שאתה יונק את הדבר הרירי דמוי חילזון מתוך צדפה בגודל (וגם די דומה חיצונית) הכבד שלך. יש סרטון תיעוד למעוניינים בעלי לב חזק.

משם קצת חזרתי דרומה, בשביל לשחות עם דולפינים! ושחיתי! והיו המון דולפינים! המון המון! מאות! היה ממש מוצלח :) אלו - עכשיו גם אני יכול לתלות כזה פוסטר.

משם לחווה של איזו היפית קשישה לביצוע וופינג. לא ציפיתי שאת הערב נבלה בעישון סמים (מצידה) ובבהייה בלרקוד עם כוכבים הניו זילנדי (גם בחירה שלה). ד"א - שחקן הרוגבי עלה לגמר!
החווה עצמה הייתה במקום מדהים על חוף הים והרים מושלגים ממש בעבר השני. עמית - מקום אידאלי בשבילך - חוף גולשים. תעבוד 4 שעות ביום בגינה ובתמורה תקבל מקום לישון, לאכול ולגלוש כאוות נפשך!

זהו, ארזנו (שמתם לב שיש שם ארז קטן בפנים?) פקלאותינו, נפרדנו מהאי הדרומי ושמנו פעמינו לאי הצפוני.

רבצנו מס' ימים בוולינגטון בבית חמים אצל זוג ישראלי שפגשתי במילפורד, ויש להם משפחה ממש כאן. היה מפנק מדי, קצת היה קשה להמשיך.

עדר פרות עויין שכמעט ותקף אותי לאחר שהתברברתי לי באיזה טרקון. קשה לראות את העיניים הזועמות שלהן, אבל הן שם. בייחוד בהתחשב בעובדה שיום קודם ראיתי את סרט האימה "BLACK SHEEP" (לפחות עד שנרדמתי).

קפה טורקי - אמיתי - שקניתי במיטב כספי בבית קפה טורקי! כמה שהתגעגעתי!

צ'ופרים:
עוד תמונה של שחף בעל רגל אחת

סתם תמונה מגניבה

מוקדש לרומנו

כעת התחיל הטיול באי הצפוני. הסדר ממשמש ובא, וגם שמעתי שמכבי עלו לפיינל פור (אצל מי רואים?!)

מתגעגע הביתה יותר ויותר,
אני

נ.ב. בסוף יצא מישמש עם הרבה טקסט, שאינו מתקרב לקרסוליו של המקור. תמיד זה ככה. מתנצלת.