נחתנו בסידני, טסנו לטאונסוויל, לקחנו אוטובוס לקיינס, החלטנו לשכור אוטו, החלטנו לקנות אוטו, החלטנו לשכור אוטו 4X4, החלטנו לקנות אוטו, החלטנו לשכור אוטו.
אספנו את אלכס (לא האוטו אלא נוסעת בריטית), נסענו 1,500 ק"מ (למעשה, לאחר 1,150 הגענו לאותה נקודה שהיינו ביום הראשון), והגענו לאמאמאמאמא של שומקום!
היום בדרכנו לראות את הסעיף הראשון שזכה לסימון היוקרתי של מרקר כתום בלונלי, שקיעה חלומית מתמוססת לתוך הים, תוך כדי שתיית בירה צוננת, בלה בלה, בלה בלה, ולהצדיק את קיומנו כאן!
אז מה יש לראות?
הליפה הססגונית ברגע ההגעה לסידני - מאז עוד השתכללנו רבות!
איחוד משפחתי מרגש (זו שלידי היא אחות שלי גיבורה - רעות - אחות בפוטנציה ואחות מעשית. משחק מילים משעשע ביותר אשר הייתם מבינים אילו רק הייתם מודעים לעיסוק העתידי של אחות שלי גיבורה!)
הגענו לסידני. הלכנו לנמל ולבית האופרה. סימנו וי.
אחשלו גדול - תיעדנו פעם נוספת את רגע האיחוד המרגש רק בשבילך. מבטיחים תמונות אבטיח נוספות ברחבי היבשת.
הרגע בו הבנו מה באמת מצפה לנו! לפחות אחות גיבורה. אני בעיקר הייתי עסוק בבעיית גזים קלה. למעשה הבעייה כבר אינה קלה היות ופתרונה עדיין לא הושג. עדכונים נוספים בהמשך...
טרק ראשון באוסטרליה! כיבוש הגבעה בטאונסוויל!
[הערת מחבר ואחות גיבורה - חלק מן התמונות הינן בזוויות מפתיעות. סמוכים ובטוחים שתוכלו לסובב ראשכם לזווית 90 מעלות בכיוון הדרוש - אנא הימנעו מנקע - או נצלו את כישורי המיחשוב שלכם לשם סיבוב התמונה עצמה, או המסך עצמו]
מנוחת הגיבורה לאחר הטיפוס. היו מס' עצירות למקדונלדס והנגרי ג'ק, על כן, אנא העריכו זאת עוד יותר!
ארוחת בוקר חגיגית לכבוד מומולדת של גיבורה, תהליכי הלפני...
אחרי...
[סובבו ראשכם לצד שמאל במידה ולא הפנמתם הערה קודמת].
כל אחד בלע כ 4 וחצי פרנצ' טוסטים, עם הררי סוכר ומייפל, טוסט גבנ"צ ורוטב פסטה, ריבה כיד המלך, ואשכול בננות יומרני. כמובן זהו לא היום בו ביצענו את הטיפוס. בקושי חזרנו לחדר.
עצרנו להפוגה קצרה (טיול מתיש למדי עד כה) באי המגנטי. מטרת העל - מציאת קואלות בר. מטרות משנה - אין. כשלנו במטרת העל, על כן, נסתפק בנופים על רקע הגיבורה.
[הערת מחבר - אם מישהו מפקפק בכינוי של אחותשלו, אזי תדע לך שהיא בדרכה להציל חיים, ועוד יותר חשוב מזה, צריכה לסבול את נוכחות המחבר במשך חודשיים וחצי!]
טוויסט בעלילה! בעזרתם האדיבה של 3 איטלקונים מטרת העל הושגה. וי נוסף הושג. הדבקות במשימה לאור המטרה עדיין לא התפוגגה לה.
ד"א - זוהי קואלת בר. יש שמועות על כך שלא באמת קיימות קואלות, ואלו ילדים אבוריג'ינים אשר מרגע לידתם מוכנסים לתחפושת קואלה, ומסוממים עד זוב דם, ולכן חיות אלו ישנות רוב הזמן, וכאשר לא, גם לא ממש עסוקות.
שוב נפלתי בפח האופנתי של הקרוקס. מתנצל. גיבורה אמרה שזה דפקא בסיידר.
ארוחת שישי משפחתית! אמיתית! אין, אין, אין עלינו!
האוטו הירוק ששכרנו - הומר. משום מה רק אני נקלטתי בתמונה, יש עוד נוסעים. מדי פעם נותנים לי מים ומזון בקערה, ואפילו ליטוף.
במידה ולא האמנתם - שאר הנוסעים...
זהו דרך אגב הלוק אאוט הראשון מני רבים שנפגוש במסע.
מסיבת מומולדת נוספת לגיבורה. קודם כל - מגיע לה. חוץ מזה - מגיע לה. וזהו.מומולדת שמח! עד 167! רק שמחה וששון! אוהבים - כל קוראי הבלוג (שזה המון, המון, המון אנשים!).
העוגה החגיגית! אין על עוגת גזר למומולדת. אין אין חגיגה. בלי בלי עוגה (גזר).
רק להראות שאין יותר מדי טינה במשפחה.
ואולי בעצם יש מעט...
הק-מ-ע של האוטו. אלוהי ביצת ההפתעה הביא אותו אלינו, ומאז בכל יום הוא זוכה לתלבושת אופנתית (מעיל גשם וסומבררו ממנגו מיובש), להחזיק שלטים ("תבדוק שמן מים"), ובאופן כללי - המון חום ואהבה!
האוטו לאחר ריאורגנזיציה מס' 7 של הגיבורה. אל ייאוש!
רק שתדעו שיש עוד המון המון תמונות, אך הזמן קצר, המלאכה מרובה, והן לא בפוקוס.
פינת הגיבורה: [חיוך קל, עיניים גדולות, הטיית צוואר] - "ממגנננייבבב! לא, סתם" [צחקוק קל, שהופך לצחוק מתגלגל, הישענות אחורה, וחדילת המחבר מהמקלדת].
עדכון אוסטרליות - מנעו ממני 3 ערבי ווט טי שירט קונטסט (מתנצל עמית), ולכן גם עדיין אין תמונה שהבטחתי (מתנצל צ'אבי).
מספיק להפעם,
הפוסט הבא בעוד כ 2,500 ק"מ,
נשתמע,
גיבורה ואני.
