לאחר דממה ארוכה, הגיע הזמן קצת לעדכן.
תכלס, למי יש כוח לברבר כאן, ועוד יותר - למי יש כוח לקרוא. אז כמיטב המסורת - בעיקר תמונות :)
מוזמנים לגלול להנאתכם!
טיפסנו על קרחון - היה נחמד, מעניין, מרגש, מאתגר. קצת צחקנו, קצת בכינו, רגעי שיא ושפל, וטוויסט מפתיע בסוף. כולה קרחון - למה ציפיתם?
נכנסנו למעמקיו והרגשנו בתוך פריז'ידר ענקי, שום כלום שנראה כמו בברושור, אבל בכל זאת מס' דברימים לא רעים בכלל.
הלכנו לטייל ביער, סטייל כיפה אדומה, וכמו כל פעם, מצאנו סוג חדש של פטריה!
בתוך היער אגם. רחוק מעל האגם הרים מושלגים. מה מקבלים? תמונת מראה! נוספת!
נסענו לים (שבת, אחה"צ, שקיעה... בנוהל). רואים שקיעה, מתמוגגים (כן, התמוגגתי. לא נאה לכם, תמשיכו הלאה).
פתאום שמים לב שכולם עם הגב לים. אולי תפילה שכזו. אך לא! בדרך חזרה לאוטו פתאום שמים לב שרחוק רחוק רואים את כל הרכס המושלג. אחד הרגעים האלה! בהחלט כך :)
(ארז - אח"כ עברתי ליעד אוהל של 4 היפים ששמעו סיגרוס! בכלל רגע שכזה).
משם, לטרק שכל כולו נועד להגיע למעיינות חמים. סוג של לא ברור, אבל צריך לעשות ואין מה לעשות.
בדרך ראינו יונה! ניו זילנדית! היא ממש ענקית מסתבר... אבל מוגנת. גם באותו ערב אכלנו נודלס :)
נחל המים החמים ממנו נקוות הברכות החמות (אך מעט מסריחות, מכילות פטריות, וכ"כ מפנקות!)
הבריכה עם רקע ההר המושלג (בלילה היינו בתוך ענן אז וויתרנו על רקע ההר ועל הכוכבים, מצד שני היינו הרבה פחות לבושים).
עוד עץ ניו זילנדי תמוה. יש המון כאלה. שאיפות רבות להם, אך לא תמיד ברורות לי.
הטרק הסתיים לו (יש כמובן סיפור הכולל חזרה ליער לניסיון הצלה כושל שכמעט גרר ניסיון הצלה של המצילים, גישוש באפילה, רגעי פחד ואימה, רגעי אושר ושמחה, לינה דחוסה בואן (על טהרת המין הגברי), סיום מיכל דלק ואף מצבר).
למחרת בבוקר - מבסוטים כמו תמיד!
המשך ממש כאן למטה. הפעם קצת יותר תמונות. האזרו בסבלנות - בהצלחה!
