[רוצים תמונות? קחו מצלמה וצלמו בעצמכם. עצלנים! ואני לא אאמין לרגע שחפצים בתמונות שלי :) שכל ישר ותו' לא]
אז ככה:
לפני זמן מה ישבתי לי כולי שמח וטוב לבב לכתוב פוסט חדש על המתרחש ברחבי היבשת הרחוקה (רחוקה).
מבלי שנתתי תשומת לבי לכך, נחה עליי הרוח ותחת ידיי מצא עצמו הפוסט המושלם (בבחינה של מיצוי יכולת המחבר). לפחות אפשר לומר שהייתי מבסוט מהתוצר (חרוז).
הגיבורה שישבה סמוך אליי תעיד גם היא באופן אותנטי ונטול פניות על איכותו המפתיעה והלא שגרתית.
אחרי שסיימתי לטפוח על שכמי (או ללקק לעצמי את הביצים, תבחרו אתם), נותר רק לעלות את התמונות, לצרף את הכתוב ולהפיץ ברחבי הרשת.
אך אבוי, ביטי האתר (אפשר גם כזה של בניה וגם כזה של גלי. הכוונה לכזה של גלי. מקווה שמישהו חוץ מכפיר הבין) שבקו והמידע לא צלח. ניסיון לגבות כשל גם הוא. גולת הכותרת של האירוע הייתה הפסקת חשמל רבתי ברחבי העיר, ששיתקה כל סיכוי אפשרי לשחזור עתידי של התוכן.
מלא יגון, מרמור ולא מעט אגרסיות, ישבתי לי למחרת בניסיון לשחזר עותק דהוי של המקור. התקדמתי אך מעט לפני שפלאי הטכנולוגיה שוב כשלו אל מול עיניי הדואבות.
ניחא. עבר לו זמן מה, ק"מ רבים תחת הגשר, ושוב עלו תקוות השווא והרצון להפיץ משו - מילה כלשהי מן הגלות. הפעם ספרנית קצרת רוח הייתה זו שסתמה עליו את הגולל.
שוב הזמן עבר, תוכן הבלוג כבר נשכח, אך הרצון נותר. קלוש וחלוש, אך עדיין שם.
לפני מס' דקות ישבתי לי כאן אל מול לפ-טופ חדש ונוצץ. לא עבר זמן רב (אך מספיק בכדי שיהיה על מה להתאבל), ונתקע לו. כבר לא הופתעתי. גם לא התאכזבתי. קור רוח ואדישות, זה מה שנותר.
טוף, מצטער על שהלאתי אתכם בסיפור המקרה הלא כ"כ מעניין ולא כ"כ חשוב (חוץ מלי, וגם בגלל שאני סנטימנטלי ופרפקציוניסט. או אנאלי. תבחרו).
אז מה היה לנו (רשימת קניות ללא תמונות):
עברנו בקקדו (הפארק הלאומי המפורסם ביותר, והמיותר ביותר).
עברנו בלישפילד (פארק יותר אלמונימי, משו משו! מפלים, נחלים, המון המון בריכות טבעיות... שמחה וששון :)).
עבדנו (וופינג - WWOFING) בחוות פרפרים אצל פסיכופט. אלכוהול חופשי מ 5 בערב, ופסיכופט שצורך אותו כבר מהבוקר. חוויה בלתי נשכחת (ומוצלחת :) ).
עברנו תת מדינה - לווסטרן אוסטרליה - המשובחת ביותר מתתי המדינות.עוד פארק לאומי.
עברנו 6666 ק"מ, הגענו לברום - ניסיון לכתוב את הפוסט.
חוות תנינים.
8,000 ק"מ (ניסיון נוסף לשחזור הפוסט).
עוד פארק לאומי - קריג'יני - תודה לכל הממליצים.
9,000 ק"מ, וכעת כאן.
הגענו לחורף! לאחר חודש וחצי של שמיים כחולים ושמש בוהקת, התעוררנו לקול טפטוף על האוהל. אני מניח שייקח איזה יום עד שאתגעגע לשמש :)
אפילו תמונות אין בשל קשיים טכניים (הכוללים בתוכם גם עצלות חלקית של המחבר).
שחזור הפתיח של העותק הדהוי:
"שלום לכם, שלום לכם, שלום לכם שלום!
ומה שלומכם? ומה שלומכם? ומה שלומכם היום?
נחמד לי מאוד לראות אתכם,
נחמד לי מאוד (דמיינו לכם משקולת ענקית כזו, אתם יודעים על מה אני מדבר, השחורות הענקיות שכתוב עליהן 7 טון, נוחתת על המחבר. לרוב זה עובד כשקוראים את הפתיח עם הנעימה הנכונה מתנגנת בראש. במידה והינכם מבוגרים, עולים חדשים או סתם בעלי זכרון קצר, העזרו בילדיכם, חבריכם הצברים או בעלי זיכרון ארוך יותר.
למעשה ווידוי קטן. הפוסט הזה כבר נכתב לו בברום. והוא היה ממש ממש, אבל ממש מוצלח. למעשה הטוב ביותר עד כה. לצערי, לאחר שה GMAIL כשל בגיבויו, הפסקת חשמל מאסיבית ברחבי ברום מנעה כל אפשרות לשחזורו.
על כן תאלצו להסתפק בעותק דהוי. זבש"כם (במידה ולא מבינים גם זה, אפנה אתכם לאותה הערה של נעימת הפתיחה).
הרי החדשות ועיקרן תחילה.
לאחר 7 חודשים (ויום), אני שב לכור מחצבתי (סוג של). בעוד כשלושה שבועות, אני חובר לגיבורה (אשר למעשה כך הגשימה את שליחותה), ובסדרת טיסות מרנינה נמצא עצמנו בדרכנו הביתה.
יש שיגידו שאני ממהר לשוב, אני אשיב על כך שלמעשה לא ממש רציתי לטוס מלכתחילה, ועל כך יש שיגידו שכנראה אני אדיוט. על כך אשיב שהם צודקים.
השורה התחתונה הינה, שאלא אם אמשיך ישירות לנאות סמדר (רונן?) או לשביל ישראל (רונן? דודו - אצטרך חוזה חתום ע"י נוטריון אם אתה רוצה לקבוע משהו), תראו אותי במוקדם ולא במאוחר (יש לכם לפחות 3 שבועות לחשוב על תירוצים מוצלחים :) ).
ד"א, כעת עלתה על הפרק גם אפשרות של התנדבות בחו"ל, אז אם אעלה בחכתי כזו, הקאמבק יידחה. תוכלו לסייע ולהימנע משובי ע"י כך שתפנו אותי לאפשרויות מרנינות!
פינת הגיבורה: "אבא, המשימה הושלמה בהצלחה, אני חוזרת, הושלמה בהצלחה".
כבר נאמר לי שמתנצל יותר מדי, אבל שיש בזה חן, ועל כן (חרוז), ארשה לעצמי להתנצל פעם נוספת על התועבה שזה עתה נאלצתם לחוות (במידה וצלחתם עד כאן).
נתראה עוד שבועיים,
גיבורה ואנוכי (אם מישהו חפץ לפגוש גם את הגיבורה, ואינו בן משפחה, יש לתאם זאת דרכי).
