אז מה היה לנו - חלק ב'...

הלכנו לראות עוד קרחון - רק בשביל לוודא (הריגה?)

היה בונוס לא צפוי של עוד מפלים נחמדימים

חברנו לגרמניה (עוד אחת), היו גם פינלנדית (דודו) ואמריקאית - אך אין תיעוד :)

נסענו נסענו נסענו. עצרנו. ראינו מוס שכזה. צילמנו. המשכנו לנסוע.

יצאנו לטיול יום וטיפסנו על אחת הפסגות היותר יפות (כמובן שתמונות לא יכולות להמחיש... תבואו תראו בעצמכם, יותר עדיף).

עוד פסגה נכבשה (הפעם ללא טימטם :( )

קשת מוזרה באמצע השמיים מסביב לשמש... סוג של צילום אומנותי

עוד אפקט מראה מגניב לפרוטוקול

ועוד אחד... המערה עצמה הייתה גם ממש מגניבה... משו משו!

Backpacker ממש ממש אבל ממש (נדרשת מילת תיאור פה), אשר כבש את ליבי. מעל חוף הים, אפילו אי אפשר להגיע באוטו (גם קיבלתי קורס סריגה מזורז).

[הייתי מצרף תמונת שקיעה, אבל הגילוח התארך והשקיעה הסתיימה לה קודם לכן :/]

עוד גרמניה :) והולנדי. היה מהנדס ופרש לפיסול בחול (כזה שעל חוף הים). גם לי יש עתיד!

יצאנו לכיבוש של פסגה וביקתה נוספת... נוף של האגם במהלך הטיפוס (אנשימים טובימים הציבו שם ספסל באמצע הדרך).

במהלך היום הסתבר שזהו אחד הימים. פשוט כך. נופים מדהימים, מצב רוח טוב, ולא יורד גשם. מה עוד צריך? טימ-טם היה יכול לעזור. יש צורך להפסיק להפקירו. תמונה עצמית אומנותית.

תיעוד של התיק (ממקום הטלת מימיי), פשוט דרש זאת. והתיק עצמו נאמן ומסור, אי אפשר לאכזבו... אוהב אותך תיק שלי!

הבקתה המדהימה - שם נקודה אדומה באמצע - מוקפת אגמים ורכס הרים.

למחרת קמנו ויצאנו לכבוש את הפסגה הקרובה (לאחר שכשלנו בערב לפני כן).

קפיצת אושר לאחר הכיבוש!

מנוחת המטפס.

מס' נופים שנשקפים משם למעלה (היה בעיקר מעונן, אך פה ושם התבהר).

היה כ"כ אבל כ"כ כיף לרדת משם (אחרי טיפוס מייסר). מתיישבים על התחת ומחליקים את כל הדרדרת למטה. אומנם כמעט קיפחנו את החיים של מי שהיו לפנינו, ונוספו מס' קרעים לאחורינו, אבל איזה כיף! מומלץ בחום! רק בשביל זה שווה לטפס... גם ככה נופים זה לא מה שהיה פעם.

ועוד כמה נופים (מהירידה וטיפוס על אוכף ליד), שם כבר היינו יותר נמוכים מהעננים וגם ראינו משהו...

עוד צילום עצמי של דוגמן עננים (אין פה נרקיסיזם, אם כבר להפך... הגיע הזמן לגלח את הראש, ולחזור להיי טק).

עוד הר נכבש. עייפים, נטולי פיקות ברכיים, תשושים, חוזרים לבקתה (שיום קודם הכילה 4 אנשים - כולל אותנו - והפעם רק 40 - מאוד תמוה כל העניין הזה...).

מזח ממש יפה בדרך למטה. מאחוריו קיימת בקתה על שפת האגם. גם בבקתה הזו, וגם בהיא שם למעלה הייתי מבלה שבוע כל אחת. קשה הניו זילנד הזה. פשוט קשה :)

עד כאן התמונות, מעתה רק טקסט (לא יותר מדי).

אתמול הייתה ארוחת שישי משו משו - חומוס, פולקע, מרק ירקות, קידוש, חלות טריות (דודו - היית גאה בי - כיפה לאורך כל הארוחה) אצל נוצרים אוהבי ישראל שכאלה. תמוהים אבל מאוד נחמדים (הפוסט הנ"ל באדיבותם).

מחר יוצאים לעוד טרק (עם אחת מהגרמניות הנ"ל), נקווה למזג אוויר טוב.
ממשיך לדחות את הקץ והמעבר לאי הצפוני. גם הטיסה לאוסטרליה נדחתה. קשה לעזוב כאן :).

הו! ויש פוטנציאל לוופינג בחוות היפים ממש מוזרה שעברתי בה היום.

עד כאן,

אני.