שטף של מלל

[הערת המחבר: הפוסט הזה מכיל מלל בלבד. יש אחד ממש מתחתיו שמכיל בעיקר תמונות. במידה ואינכם חפצים בטקסט, מוזמנים לגלול את דרככם אל הפוסט הבא]

אז מה ככה? 'צטערת על השתיקה הממושכת (בהחלט לא תוצר לוואי של הויפסנה)...
מניח לי שכבר רובכם די שכחתם מהבחורצ'יק התמוה הזה ששולח פעם בכמה שבועות תמונות עם קצת טקסט מיותר סביבן, אז הא לכם תזכורת קצרה.

לא זוכר בדיוק מה היה בעדכון האחרון, אבל השורה התחתונה הייתה שממשיך לטייל עם אחות קטנה באוסטרליה, כאשר תחילה הפוגה קצרה לויפסנה :)

איך הייתה הויפסנה? די נורא :) מזכיר קורס צבאי שבמהלכו אתה מקטר וסובל ורק מחכה שייגמר, וכבר יום אח"כ מתרפק על הימים של הקורס עם ההוואי והצחוקים, חוץ מעניין ההתרפקות לאחר מכן :)

אינני אדם חדש. בעיקר לצערי וצער הסובבים אותי. אבל אם 5 חודשי טיול לא שינו הרבה, גם 10 ימים אינטנסיביים של סבל מרוכז לא יכלו לי.
קצת מגזים למעשה, וסביר מאוד שאנסה שוב (3 ימים, בתור מתנדב), אך זה הרושם הראשוני.

המקום היה ממש אבל ממש מדהים, חדרים ברמה גבוהה, אוכל ממש מוצלח (והמון ממנו), ולשתוק 10 ימים היה דפקא די נחמד :)

[הערת הישראלי: 10 ימים הכוללים לינה וארוחות חינם!]

עד כאן הויפסנה. לשם שינוי דפקא יש לי מה לומר בנושא, אבל לא כאן.

לאחר מכן לקחתי אוטו שלי (שעדיין לא נמכר) וגרמניה ויצאנו לתור קצת בצפון האי הצפוני. שבתי לאוקלנד לא מזמן, להתחיל להתכונן להמשך המסע. יש צורך לארוז, לשלוח מיילים, להכין דברימים, להיפרד מהאנשים, לצאת לשתות ולשיר קריוקי.

עד כה ביצעתי רק את האחרון, אבל בכמות מספקת בשביל לפצות על חוסר התקדמות משווע בשאר התחומים.

אתמול בלילה הייתי אמור להישאר עד 4 בבוקר - מרתון סרטים ופיקטיונרי (תוך כדי גם אולי להתחיל לארוז את התיק...), ואז לחבור לגרמניה (אותה אחת) ולבאלי (הרכב היקר מפז) ולנסוע לשדה תעופה.
הודעת טקסט מאימי היקרה חדלה אותנו קצת לפני כן עם דיווח חי מהשדה: אחותי לא עלתה על המטוס. אני חוזרת: אחותי לא עלתה על המטוס.

תחילה כמובן היה קצת שוק. אבל ככל שהזמן עבר לו, המחשבה על הבית החלה לקסום לי. לראות את המשפחה, לחזור לת"א, לנסוע לקיבוץ לכמה חודשים (כל עוד חמים ונעים בחוץ). כמובן שהיה קצת מוזר לחשוב שפתאום הטיול נגמר, אבל תמיד אפשר לטייל שוב.

הזמן עבר לו, התכוננתי לסרט הבא (סרט אימה ספרדי. לא מבין למה נועד הז'אנר הזה. לא רוצה לראות יותר כאלה. מיותר.), ואז הגיע דיווח חדש מהשטח: אחותי עולה על המטוס בעוד 3 ימים. אני חוזרת: אחותי עולה על המטוס בעוד 3 ימים. אמא המשיכה לתפעל הכול מהחמ"ל ביעילות מרשימה, והטיסה שלי גם כן זזה לה ב 3 ימים.

המשמעות העיקרית: כל ההשקעה בפרידה מנ"ז (לצאת כל יום לשתות המון מפני שזו הפעם האחרונה בנ"ז) הייתה לשווא. עכשיו מצפים לי עוד מס' ימים של בקבוקי יין (כן, יין! לא שהתפתחתי... יותר זול ויותר אפקטיבי מוויסקי שקצת איבד מהאפקט), קריוקי ומשחקי רוגבי ברקע. אבל אם חייבים אז חייבים. תמיד הייתי בחור אחראי.

משמעות משנית: לא חוזר לי הביתה :) הטיול יימשך לו בשמחה וברינה ביבשת אוסטרליה הגדולה! אני פוגש את עות בעוד כ 72 שעות בסידני, משם כבר יש לנו טיסת המשך לטאונסוויל (אי שם בצפון מזרח), שם נשכור לנו אוטו וננהג עד לפרת' (אי שם בדרום מערב). מבטיח שמעתה אמשיך בהרגלי לא לציין שמות של מקומות שאין בהם הרבה משמעות, לא בשבילכם ולא בשבילי.

אעדכן לבטח שוב כאשר אגיע לסידני, ומכיוון שגלגלים יהיו שוב בתנועה, אחזור להציק לכם פעם בשבוע שבועיים ולא פעם בחודש חודשיים.

אז המון המון בהצלחה לעות ולי,

חג שבועות שמח לכם ולמשפחתכם,

ניפגש כבר בסתיו או בחורף,

מתגעגע המון המון,

אני