לאחר זמן רב בו פגשתי אינטרנטים איטיים להחריד והגעתי לתובנה מרשימה שמחיר האינטרנט הינו ביחס הפוך לקצב, הוחלט להפיץ פוסט מילולי בלבד. כן, כן - ללא תמונות.
היה ברור לי שרובכם תוותרו על התענוג, אך אמרתי שיש מס' קוראים אדוקים שאסור לאכזב. ואכן אכזבה לא הייתה צפויה היות ופנינה נדירה יצאה תחת ידיי (למעשה לא, אך לעולם לא תדעו).
רצה הטבע, והפוסט התיאטרלי, המרגש ונוגה אבד בתהום הנשיה.
בינתיים מצאתי עצמי במקום בו האינטרנט מהיר לו, ועל כן גם לא כזה יקר.
היתרון מבחינתכם - הרבה פחות טקסט, הרבה יותר תמונות (למרות שישנן כמה שתקועות באיזה די וי די או מצלמה של מישהו אחר. תסתפקו במה שיש).
החיסרון מבחינתכם - לא באמת קיים :)
זהו, לתמונות.
לאחר שהיה נראה שהגרמניה המובטחת הבריזה, היא מצאה את דרכה, ובתור בונוס - גרמניה נוספת.
נסענו לגולדן ביי - חופים מדהימים, דיונות מרנינות, גורי כלבי ים מבצעים סלטות בשלוליות, אחלה בחלה שבעולם :)
ניסינו רכיבה על סוסים, אם כבר לרכב אז בשפיץ של האי הדרומי. בעיקר כאב בתחת, אבל היו כמה רגעים של דהירה דהירה. התקף הלב נמנע בשניה האחרונה.
עשינו טרק זולה, אייבל טזמן שמו. חופים, ים, קצת קיאקים, קצת שוחים, הולכים יחפים.
נסענו לבאקפקר בקצה השני של העולם, רחוק מכל מקום, תקוע במקום יפהפה עם ג'קוזי על חוף הים. לקחנו סירה, קצת חתרנו, קצת דגנו (למזלנו נכח גרמני שביצע את המתות החסד).
הרגשה מעניינת לאכול בערב את הדג ששעה קודם העלית בחכתך. אך לא מעניינת כמו ההרגשה לאחר שאתה יונק את הדבר הרירי דמוי חילזון מתוך צדפה בגודל (וגם די דומה חיצונית) הכבד שלך. יש סרטון תיעוד למעוניינים בעלי לב חזק.
משם קצת חזרתי דרומה, בשביל לשחות עם דולפינים! ושחיתי! והיו המון דולפינים! המון המון! מאות! היה ממש מוצלח :) אלו - עכשיו גם אני יכול לתלות כזה פוסטר.
משם לחווה של איזו היפית קשישה לביצוע וופינג. לא ציפיתי שאת הערב נבלה בעישון סמים (מצידה) ובבהייה בלרקוד עם כוכבים הניו זילנדי (גם בחירה שלה). ד"א - שחקן הרוגבי עלה לגמר!
החווה עצמה הייתה במקום מדהים על חוף הים והרים מושלגים ממש בעבר השני. עמית - מקום אידאלי בשבילך - חוף גולשים. תעבוד 4 שעות ביום בגינה ובתמורה תקבל מקום לישון, לאכול ולגלוש כאוות נפשך!
זהו, ארזנו (שמתם לב שיש שם ארז קטן בפנים?) פקלאותינו, נפרדנו מהאי הדרומי ושמנו פעמינו לאי הצפוני.
רבצנו מס' ימים בוולינגטון בבית חמים אצל זוג ישראלי שפגשתי במילפורד, ויש להם משפחה ממש כאן. היה מפנק מדי, קצת היה קשה להמשיך.
עדר פרות עויין שכמעט ותקף אותי לאחר שהתברברתי לי באיזה טרקון. קשה לראות את העיניים הזועמות שלהן, אבל הן שם. בייחוד בהתחשב בעובדה שיום קודם ראיתי את סרט האימה "BLACK SHEEP" (לפחות עד שנרדמתי).
קפה טורקי - אמיתי - שקניתי במיטב כספי בבית קפה טורקי! כמה שהתגעגעתי!
צ'ופרים:
עוד תמונה של שחף בעל רגל אחת
סתם תמונה מגניבה
מוקדש לרומנו
כעת התחיל הטיול באי הצפוני. הסדר ממשמש ובא, וגם שמעתי שמכבי עלו לפיינל פור (אצל מי רואים?!)
מתגעגע הביתה יותר ויותר,
אני
נ.ב. בסוף יצא מישמש עם הרבה טקסט, שאינו מתקרב לקרסוליו של המקור. תמיד זה ככה. מתנצלת.
2 תגובות:
שלום לך אח יקר.
שוב נהניתי רבות מהפוסט שפירסמת, בבואי להגיב שמתי לב לפתע שתגובותי הן כמעט היחידות לפרסומים שלך.
אך אל תירא! לא אתן לזה להפחידני ולהחלישני, תגובותיי מתחזקות ומתעצמות לנוכח היותן בודדות במערכה.
ואסיים במעט שירה ע"מ ליצוק נופך אומנותי בתגובה זו:
"היי ג'ו, לאן אתה הולך עם האקדח הזה בידך?"
יום נעים והמשך צפייה מהנה,
אח גדול
ארז יקר,
הפרות האלה אכן נראות זועמות!
חשוב שתדע, אל קאעידה מאמן לאחרונה פרות והן מצידן בעלות מוטיבציה לנקום את סבלן של חברותיהן מהמושבים.
גור לך!
התמונות שלך... אין, אין מקומות כאלה באמת.
המשך להפיץ ניחוחות חופש ויופי.
שמרלינג
הוסף רשומת תגובה